איך הכל התחיל? (למה בניתי את Edvory)
מגיל קטן, אני זוכר תמונה אחת שחוזרת על עצמה בכל סוף מחצית. אמא שלי, מורה במערכת החינוך, יושבת אל תוך הלילה מוקפת בערימות של דפים, עם מבט מותש בעיניים.
היא אהבה את התלמידים שלה, והיה לה חשוב לכתוב לכל אחד מהם הערכה אישית שבאמת רואה אותו. אבל עם עשרות ילדים ודד-ליין שנושף בעורף – המשימה הזאת פשוט שאבה ממנה את כל האנרגיה.
בתור ילד, הסתכלתי עליה ולא הבנתי. למה המקצוע החשוב הזה, זה שאמור להיות מלא בהשראה, חייב להיות מלווה בכל כך הרבה סבל? עד שיום אחד, החלטתי למצוא לזה פתרון.
יצאתי לדרך. דיברתי עם עשרות מורים, חקרתי את השגרה שלהם, וניסיתי המון רעיונות. האתגר האמיתי לא היה לייצר "אוטומציה" – אלא לשמור על הלב. לבנות מערכת שתפיק הערכות אותנטיות ומדויקות לכל תלמיד, בלי להישמע כמו רובוט קר, אלא בדיוק כמו המורה עצמו. וזה לא היה פשוט בכלל.
אבל אחרי אינספור ניסויים, פיתוחים ולילות לבנים משלי, זה קרה. פיצחתי מנגנון שלוקח את המשימה הכי מתסכלת של השנה, ומכווץ אותה לכמה דקות של עבודה.
לא בניתי את Edvory סתם כדי לכתוב קוד. בניתי אותה במטרה אחת פשוטה, שיושבת לי בראש כבר לא מעט זמן: שאף מורה – בדיוק כמו אמא שלי – לא יצטרך/תצטרך יותר לוותר על שעות שינה, או להרגיש שהוא/היא קורס/ת תחת נטל התעודות.